#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 1 'בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים' איזה עטרה אסרו (3)?	רב אמר לא שנו אלא של מלח וגפרית אבל של הדס ושל וורד מותר, ושמואל אומר אף של הדס ושל וורד אסור, של קנים ושל חילת מותר, ולוי אמר וכן תני במתניתא אף של קנים ושל חילת אסור.	סוטה מט:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 2 בפולמוס שלא אספסינוס גזרו.... ועל האירוס' מאי אירוס, ומה אסור משום דמחלף באירוס ומה מותר?	"אירוס אמר ר' אלעזר טבלא דחד פומא (זוג של עינבל אחד שמקשקשין בו לשיר בבית המשתאות). <p dir=""rtl"">רב הונא עשה לבנו טנבורא ובא אביו ושברו משום דמחליף בטבלא דחד פומא, אלא שיעשה אפומא דחצבא או אפומא דקפיזא.</p>"	סוטה מט:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 3 בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות, תנא אף על חופת חתנים גזרו' מה בכלל האיסור ומה מותר?	"עטרות כלות - אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עיר של זהב, תניא נמי הכי אבל עושה הוא של כיפה ושל מילת.<p dir=""rtl"">חופת חתנים - זהורית המוזהבת, אבל עושה פפירית ותולה בה כל מה שירצה.</p>"	סוטה מט:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 4 מתי גזרו שלא ילמד אדם את בנו יוונית, מה אסרו ולמי התירו?	"במשנה שנינו בפולמוס של טיטוס גזרו, ובברייתא אמרו כשצרו בית חשמונאי זה על זה ולעז להם אחד בחכמת יוונית כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרים בידכם ושלשלו להם חזיר במוקם כבשים באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים וילמד את בנו חכמה יוונית (וע' תוס' ע&quot;ז דמעיקרא גזרו ולא קבלו ובסוף קבלו, א&quot;נ בתחילה היה רק בארור ולבסוף באיסור, וע&quot;ש שהקשה על פי' זה). רק חכמה יוונית אסרו אבל לשון יוונית מותר.<p dir=""rtl"">של בית ר&quot;ג כיון שקרובים למלכות התירו להם ללמוד חכמה יונית כמו שהתירו לאבטולס בן ראובן לספר קומי אף שיש בו משום דרכי האמורי.</p>"	סוטה מט:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 5 האם מותר לכלה לצאת באפריון בתוך העיר ומדוע?	בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון משום צניעותא ואבותינו התירו שתצא.	סוטה מט:		ט'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 6 מה מבואר במשנה ובברייתא שקרה במיתת החכמים?	"משמת ר&quot;מ - בטלו מושלי משלים. בן עזאי - בטלו השקדנים. בן זומא - בטלו הדרשנים, ר&quot;ע - בטל כבוד התורה, ר' חנינא בן דוסא - בטלו אנשי מעשה. ר' יוסי קטנתא {קטנתא של חסידים} - פסקו חסידים, רבן יוחנן בן זכאי - בטל זיו החכמה, ר&quot;ג הזקן - בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות. רבי ישמעאל בן פאבי - בטלה זיו הכהונה. רבי - בטל ענוה ויראת חטא, אמר רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא, א&quot;ל רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא.<p dir=""rtl"">בברייתא נוסף: משמת רבי אליעזר - נגנז ס&quot;ת. רבי יהושע - בטלה עצה ומחשבה. ר&quot;ע - בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה. רבי אלעזר בן עזריה - בטלו עטרות חכמה, שעטרת חכמים עשרם. רשב&quot;ג - עלה גובאי ורבו צרות, רבי - הוכפלו צרות.</p>"	סוטה מט:		ט'
